סליחה בסטייל

יום הכיפורים יום סליחה ומחילה

יום הכיפורים שלי,

גדלתי בבית שכולם אבל כולם צמו, לא משנה מצב בריאותי, היריוני או גיל (עברנו בת/בר מצווה מתחלים לצום). יום הכיפורים בשבילי זה בגדים לבנים חדשים, ככה נהגנו.

יום הכיפורים זה ארוחת מפסקת אצל סבתא

ואז חזרה הביתה ברגל (כי גרנו כמה שכונות ליד)

יום כיפורים זה ללכת לסבתא לפני סיום הצום ואז הולכות יחד לבית הכנסת לשמוע תפילת נעילה וקול שופר ולהבין שכאן זה הסתיים, אצות רצות בחזרה הביתה ומודיעות כי אפשר לאכול... מכינות שולחן מחממות ומחכות לגברים שמזדחלים מאחורינו וכך מתחילה מסורת הברכות נשיקת וחיבוקים "חתימה טובה" "שנה טובה" שנחתם ונכתב" ועוד...

עם השנים סוף הצום הפך לחוויה מדהימה עם מאכלים מיוחדים, טעמים שיש רק ביום הכיפורים, מיץ רימון סחוט טבעי עם נגיע של מי ורדים והמון מסורת.

לפני יום הכיפורים נהגנו לבקש סילחה ומחילה-

אומרים שיום כיפור הוא יום של חשבון נפש,

יום שבו את חושבת על החטאים שלך וצריכה לבקש סליחה, בין אדם לחברו ובין אדם למקום.

פעם חשבת לבקש סליחה מעצמך?

הנה ההזדמנות לעשות זאת...

בַּקֹּשִׁי מֵעַצְמְךָ סְלִיחָה עַל כֹּל פַּעַם שֶׁהִבַּטְתָּ בַּמַּרְאָה וְהִרְגַּשְׁתָּ לֹא יָפֶה,

בַּקֹּשִׁי מִלִּבֵּךְ סְלִיחָה עַל כֹּל פַּעַם שֶׁהוּא פַּעַם בַּחֶזְקָה עַל חֹסֶר אָהֲבָה עצמית,

בַּקֹּשִׁי מִגּוּפֵךְ סְלִיחָה עַל כֹּל פַּעַם שֶׁאָמַרְתָּ לְעַצְמֵךְ שֶׁמָּנָה/ מְלֵאָה גַּם אֵם אַתְּ כָּזֹאת,

בַּקֹּשִׁי מֵעַצְמְךָ סְלִיחָה שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאַתְּ אוֹכֶלֶת אֶת מִסִּפְרַת כַּמָּה עָלִיתָ בַּמִּשְׁקָל,

בְּקֹשִׁי סְלִיחָה עַל כֹּל פַּעַם שֶׁהוֹרָדַת לְעַצְמֵךְ אֵת הַבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי,

בְּקֹשִׁי סְלִיחָה מֵעַצְמֵךְ עַל כֹּל פַּעַם וּפַעַם שֶׁלָּבַשְׁתָּ בֶּגֶד וְהוֹרַדְתָּ אוֹתוֹ בַּטַּעֲנָה שֶׁהוּא לֹא יָפֶה לֵךְ,

בְּקֹשִׁי סְלִיחָה מֵעַצְמֵךְ שֶׁלֹּא הֵעַזְתָּ לַלְּבוּשׁ בְּדִיּוּק מָה שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת בְּלִי לֶחָשׁוּב מָה יַגִּידוּ,

בְּקֹשִׁי סְלִיחָה, תִּמְחֲלִי לְעַצְמְךָ וְתַבְטִיחִי שֶׁשּׁוּב זֶה לֹא יִקְרֶה!

תחתמו ותכתבו לטובה,

שלכן- הילה סטיילשיק